עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מי אני, אתם בטח תוהים?
איך אפשר לתאר בן אדם, אם אני לא מכירה את עצמי טוב כל כך. אז מצאתי פתרון. מצאתי דרך שאנשים יוכלו להכיר אותי וגם שאני אלמד על עצמי, ובנוסף אני אוכל לשתף את רגשותיי ולדעת שיש לי מקום בטוח שאני יכולה לכתוב בו. לדעת שמאחוריי המסך יש אנשים שישפטו אבל יש גם אנשים שיקבלו אותי כמי שאני.,

זאת אני
חברים
דנה קמהתיאונאיה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
חיים  (34)
ספרות  (30)
כאב  (29)
פחד  (28)
שירה  (25)
אהבה  (3)
אושר  (2)
בדידות  (2)
חברות  (2)
שמחה  (2)
דרך חיים  (1)
עולם  (1)
עזרה  (1)
שאלה  (1)
ארכיון
מחשבות
1. אני לא מושלמת
2. אני שונאת את עצמי
3. אני כל כך פגומה
4. אני רוצה לחיות כמו בדמיון שלי (מה שלא קורה...)
5. אני רוצה שאנשים יבינו אותי
6. אני רוצה שאנשים יכירו אותי כמי שאני...

צלקות ופגמים מושלמים

11/10/2015 21:55
Alice
חיים, כאב, פחד, ספרות, שירה, אהבה
צלקות. לא משנה כמה ננסה להוריד אותן הן תמיד ישארו שם.
יזכירו לנו מה עברנו. כמה סבלנו. כמה נהננו. את הקשיים שלנו. החולשות שלנו. 
חוויות. 
צלקות יכולות להיות חיוביות ושליליות. 
הצלקות החיוביות הן אלה שכשאנחנו מסתכלים במראה זה מעלה לנו חיוך. הן מזכירות לנו זמנים טובים. 
הצלקות השליליות מצלקות גם את המחשבה שלנו.
אנחנו פגומים.
הן הצלקות שמביאות אותנו לדמעות אך גורמות לנו להתקדם למקום טוב יותר. 
נותנות לנו רצון להשתפר ולצמוח. 
את הצלקות לא ניתן להעלים. 
ניתן לקבל אותן ולהשתמש בהן כמקור השראה. 
אני מצולקת. 
לזמן רב כל כך היה לי קשה לקבל את זה.
אך עם הזמן למדתי לקבל את זה. 
אני מצולקת ואני אוהבת את עצמי. 
אני פגומה שאופן מושלם. 

emma
12/10/2015 17:00
אין לי הזכות לתקן לך את שלך, זו הדרך האינדיבידואלית שלך ואין לי באמת מילה, אבל למען משהו שיכול להיות קשה יותר אם מכירים בו אני אומר את מה שאני למדתי. למדתי שאין דבר כזה מושלם, ושבגלל הפרפקציוניזם תמיד אני ורבים אחרים ירדפו אחרי המושלם בכל מקרה, אבל המטרה הנכונה היא השלם. הפגום הוא לא מושלם, אבל הוא יכול להיות שלם כשמקבלים אותו, את אוהבת את עצמך ככה עם הצלקות ועם הפגמים ולכן בעינייך את מצולקת ופגומה באופן שלם. שוב, לא אקח לך את ההגדרה שלך, אם בעינייך זו שלמות תיהני מכך ותנצרי את התחושה, אבל אם גם את מכירה את הפרפקציוניזם אני חושבת שעדיף לזכור לרדוף דווקא את השלם. בכל מקרה, הצלחת להגיע לקבלה עצמית, משהו שלא בעל ערך וקשה מנשוא, ועל כך אני מסירה בפנייך את הכובע, כל הכבוד לך. כל טוב יקירה
emma
12/10/2015 23:11
משהו בעל ערך וקשה מנשוא*
Empty Girl
12/10/2015 21:34
עשית לי צמרמורת.
כל מ שכתבת שם... פשוט כל כך נכון.
אני מאושרת בשבילך שלמדת לחיות עם הצלקות שלך, מקווה שיום אחד גם אני אצליח להשלים עם שלי...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: